אתמול חברה שלי ישנה אצלי ..ודיברנו והגענו לנושא הזה של הילדות וכל זה ואני יודעת אני עדין סוג של ילדה אני מתבגרת אבל בכל זאת עדין ילדה
אבל יש לי זיכרנות רגעים שכבר הספקתי לישכוח על הרגעי שהייתי מאושרת על הכאבים שחויתי על החלומות שהיו לי בתור ילדה קטנה
על החלומות שהתנפצו לי אשליות שהשלתי את עצמי ...
פתאום קלטתי כמה הספקתי לישכוח .
יש לי בובה שקיבלתי מהרגע שההורים שלי אימצו אותי שהייתי קטנה לא עזבתי אותה לשנייה היא עדין אצלי ואני מרגישה שהיא חלק מימני ,
עם היא לא תהיה איתי יותר אני לא היה יותר הלב שלי יתלש ולא יחזר לאותו מצב כי אותה בובה שומרת אצלה את כל הזיכרנות שלי ,
את כל החויות שלי ,את החלומות שלי וככל שאני מזניחה את אותה הבובה ככה אני מזניחה את כל השאר ...
אני מריגשה שאני מוחקת את עצמי ואת העבר שלי ,אבל ככה זה ,
וזאת אחת הסיבות שפתחתי את הבלוג כדי אני יוכל לזכור את כל מה שאני חווה אחשיו כדי הזיכרנות שלי לא יעלמו לי ....
;){kind=link}