מסכה

מסכה .

היא מכסה את הפנים.

מכסה אותי גם מבפנים.

מסתירה אותי ואת מי שאני .

לא נותנת לי להתבלט לא נותנת לאנשים לראות אותי,

מסתירה את הטוב והרע.

אולי את העינים היא לא מכסה.

נותנת לאנשים לראות שאני לא נותנת לעצמי להשבר.

נשברת מבפנים ,

מתפרקת אבל אף אחד לא רואה.

כי המסכה נשארת יבשה כי אני לא בוכה....

המסכה שלי לבנה ,מראה תמימות ויושר .

מבפנים היא מלאת צבעים צהוב ירוק אדום סגול כחול ....

כל כך הרבה גוונים מוסתרים ,

כל כך הרבה רגשות ,מחשבות,אופי

לרוב לא אכפת .

הרוב לא מבינים .

צלקת נושאת אותי,

צלקת שנשארת בכל מקום .

להוריד את המסכה יהיה קשה אבל לאט לאט אני יצבע אותה בכחול שחור סגול אדום ירוק ואולי יוכלו להבחין בעוד צדדים שלי.

אני לא כזאת תמימה.

לא מגניבה.

לא הכי יפה.

לא הכי מצחיקה,

לא הכי טובה.

לא הכי מוכשרת

אבל אני בהחלט מיוחדת .

והינה עבר זמן ואולי המסכה עוד לא מושלמת אבל הכי בהחלט מתחילה להצבע בכל מיני גוני צבעים.

כמובן שכל זאת מטאפורה אבל זה די נכון ולא רק לגבי ..

אני מסתירה נמענת מלהביע מסתתרת ולא כולם רואים אותי כמו שאני

לא כולם מקבליםאת האחר או את השונה .

לכולנו יש מסכה על הפנים השאלה כמה היא באמת מסתירה לך את הפנים....